רעידת האדמה בטורקיה עשויה להרעיד את תשומות הבנייה

609
מתן שטרית
1 דקות

עד לפני רעידות האדמה בטורקיה, היה נראה שהכיוון של מדד תשומות הבנייה בישראל במבט שנה קדימה הוא להתמתנות לקצב של כ-3.0% על רקע הירידה במחירי המתכות והסחורות המשמשות את ענף הבינוי, וזה עוד אחרי שמדד ינואר הפתיע אותנו על רקע העלייה החדה במחירי הבטון. עם זאת, דברים משתנים במהירות ונראה שהסיכונים מוטים כלפי מעלה, כך שמדד תשומות הבנייה עשוי להמשיך להפתיע.

טורקיה שעוסקת בימים אלו בשיקום עצמי מטילה מגבלות על ייצוא סחורות מהמדינה, ובנוסף נמליה הימיים עסוקים בייבוא מאסיבי של סחורות וציוד חירום, כך שאינם פנויים לייצא סחורות. בשנים האחרונות גדלה מאוד רכישת חומרי גלם מטורקיה, בעיקר ברזל אך גם מלט. על פי הנתונים, במהלך שנת 2022 יבוא מוצרי מתכות וברזל לבנייה מטורקיה הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר.

המשמעות היא שצפוי להיות מחסור בברזל וכתוצאה מכך העלאת מחירים של ברזל בישראל. על פי הערכות, החשיפה של מוצרי הבניה בישראל לטורקיה נאמדת בקרוב ל 3 מיליארד דולר. משיחות שערכנו מול קבלנים נראה כי חלקם כבר קיבלו בימים האחרונים עדכון כלפי מעלה למחירי הברזל – מה שעשוי להשפיע על מדד תשומות הבנייה החל מחודש מרץ.

מדד מחירי הפלדה (HRC1) זינק במהלך חודש פברואר (מאז רעידת האדמה הגדולה בטורקיה) בכ-50% (!!!). כדי לסבר את האוזן, משקל הברזל במדד תשומות הבנייה עומד על כ-6.0%, כך שכל עלייה של 10% במחירי הברזל אשר תגיע לקבלנים בישראל צפויה לתרום כ-0.6 נ"א (0.6%) למדד תשומות הבנייה.

במקביל לכל זה, הריביות חזרו לטפס בימים האחרונים על רקע היחלשות השקל שמפעיל לחצים אינפלציוניים וכתוצאה מכך לתמחור מחדש בכל הנוגע לריבית בנק ישראל. נכון לכתיבת שורות אלה (02/03), שוק האג"ח המקומי מתמחר שריבית בנק ישראל תגיע בשיא המחזור הנוכחי לכ-5.0% (פריים 6.5%).

שורה תחתונה, התחזיות משתנות במהירות על רקע זעזועים כאלה ואחרים, מה שמקשה עוד יותר על קבלת ההחלטות בשוק המשכנתאות. חשוב לבצע ניתוחים מעמיקים כדי להבין את הסיכונים והסיכויים במבט קדימה.

שתף את התוכן:

img